רש"י על פסחים ס״ג א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור פסחים ס״ג א:ז׳
7 מַתְנִי׳ הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח עַל הֶחָמֵץ — עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַתָּמִיד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לִשְׁמוֹ — חַיָּיב, וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ — פָּטוּר. וּשְׁאָר כׇּל הַזְּבָחִים, בֵּין לִשְׁמָן וּבֵין שֶׁלֹּא לִשְׁמָן — פָּטוּר.
פירוש רש"י על פסחים ס״ג א:ז׳
7 מתני' השוחט את הפסח על החמץ עובר בלא תעשה - דלא תשחט על חמץ וגו':
8 אף התמיד - של בין הערבים דערב הפסח ששחטו על החמץ וטעמא יליף בגמ':
9 ר"ש אומר הפסח בי"ד - ששחטו על החמץ:
10 לשמו חייב - משום לא תשחט על חמץ דפסח כשר הוא ושחיטה ראויה היא ושמה שחיטה:
11 ושלא לשמו פטור - דפסול הוא ושחיטה שאינה ראויה לאו שמה שחיטה והכי אית ליה לר"ש בכל דוכתי בכיסוי הדם חולין דף פה. ובאותו ואת בנו דף פא: ובתשלומי ארבעה וחמשה ב"ק ע.:
12 ושאר כל הזבחים - ששחטן בי"ד לאחר חצות על החמץ בין לשמן ושלא לשמן ואע"ג שכשירין הן כדתנן זבחים דף ב. כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשירין:
13 פטור - כדמפרש בגמ' בעידנא דמחייב אפסח לא מיחייב אשאר זבחים: